דלג לתוכן המרכזי

חומרי איטום למאגרי מים: המדריך המקיף לבחירה, יישום ותקינה

עבודות איטום במאגרי מים בבת ים

איטום מאגרי מים – בין אם הם מיועדים למי שתייה, חקלאות או כיבוי אש – הוא תחום קריטי ובלתי מתפשר בעולם הבנייה והתשתיות. בניגוד לאיטום גגות או מרתפים, מערכת האיטום במאגר נתונה באופן קבוע ללחצים אדירים, חשיפה כימית מתמדת ודרישות תברואתיות מחמירות. בחירת חומר האיטום הנכון והיישום המקצועי שלו הם ההבדל בין מאגר בטוח, יעיל וארוך שנים לבין כשל הנדסי יקר, זיהום מים וסכנה בטיחותית.

הפתרונות לאיטום מאגרים מגוונים ומתבססים על טכנולוגיות שונות, החל ממערכות צמנטיות מתקדמות, דרך ציפויי אפוקסי עמידים ועד לממברנות פולימריות גמישות. הבחירה במערכת המתאימה תלויה במשתנים רבים: ייעוד המים, סוג המאגר (בטון, מתכת, חדש או ישן), מצב התשתית והתקציב.

במדריך זה, נצלול לעומק עולם חומרי האיטום למאגרים. נסקור את הטכנולוגיות המובילות, נבין את הדרישות הייחודיות והתקנים המחייבים (בראשם תקן ישראלי 5452 למי שתייה), נפרט את שלבי העבודה החיוניים להצלחה ונעניק לכם את כל הידע הנדרש לקבלת החלטה מושכלת.

האתגרים הייחודיים באיטום מאגרי מים

כדי להבין את החשיבות בבחירת חומר ייעודי, יש להכיר את התנאים הקיצוניים השוררים בתוך מאגר מים.

  • לחץ הידרוסטטי מתמיד: המים במאגר מפעילים לחץ מתמיד על דפנות המאגר והרצפה (לחץ חיובי). במאגרים תת-קרקעיים, מי תהום עלולים להפעיל לחץ נגדי מבחוץ (לחץ שלילי). חומר האיטום חייב להיות מסוגל לעמוד בלחצים אלו לאורך שנים מבלי להתנתק, להתנפח או להיכשל.
  • עמידות כימית: מי שתייה מכילים כלור לחיטוי, שעלול לתקוף חומרי איטום שאינם עמידים. במאגרים תעשייתיים או חקלאיים, המים עשויים להכיל דשנים, כימיקלים או להיות בעלי רמת חומציות (pH) משתנה.
  • עמידה בתקנים למגע עם מי שתייה: זהו האתגר החשוב ביותר במאגרי מי שתייה. חומר האיטום חייב לעמוד בתקן ישראלי ת"י 5452. תקן זה מבטיח שהחומר אינו פולט למים רכיבים רעילים, אינו משנה את טעם וריח המים ואינו מהווה מצע להתפתחות חיידקים.
  • יכולת גישור על סדקים: בטון הוא חומר "חי" שנוטה לזוז ולהיסדק (סדיקה נימית). חומר איטום איכותי חייב להיות בעל גמישות מספקת כדי לגשר על פני סדקים אלו מבלי להיקרע, ובכך לשמור על רציפות המערכת.
  • תנאי יישום מורכבים: העבודה במאגרים היא לרוב בחלל סגור, עם לחות גבוהה ונגישות מוגבלת. החומרים צריכים להתאים ליישום בתנאים אלו.

סקירת טכנולוגיות וחומרי איטום מובילים

קיימות ארבע משפחות עיקריות של חומרים לאיטום מאגרים, לכל אחת יתרונות וחסרונות משלה.

1. מערכות איטום צמנטיות

זוהי משפחת החומרים הנפוצה והוותיקה ביותר, אשר עברה שדרוג טכנולוגי משמעותי. הן מתחלקות לשני סוגים עיקריים:

  • חומרים צמנטיים גבישיים (קריסטליים)  

  • איך זה עובד? חומרים אלו מכילים כימיקלים פעילים אשר חודרים אל תוך מערכת הנימים של הבטון. במגע עם מים ועם תוצרי הלוואי של הבטון, הם יוצרים גבישים מחטיים בלתי מסיסים הגדלים ומתרחבים בתוך הנקבוביות והסדקים הנימיים של הבטון. בכך, הם הופכים את הבטון עצמו לאטום למעבר מים.

  • יתרונות: הופכים לחלק אינטגרלי מהבטון, עמידות מצוינת בלחץ הידרוסטטי שלילי (חדירת מים מבחוץ), יכולת "ריפוי עצמי" של סדקים נימיים עתידיים, עמידות גבוהה לאורך זמן.
  • חסרונות: אינם גמישים ואינם מגשרים על סדקים פעילים. דורשים תשתית בטון בריאה.
  • יישום אופייני: מאגרים תת-קרקעיים, קירות דיפון, יסודות, תיקון נזילות נקודתיות דרך הבטון.

ב. חומרים צמנטיים משחתיים גמישים

  • איך זה עובד? אלו מערכות דו-רכיביות, המורכבות מרכיב אבקה (על בסיס צמנט מיוחד ואגרגטים) ורכיב נוזלי (פולימר אקרילי). הערבוב ביניהם יוצר משחה נוחה למריחה, אשר לאחר התקשותה הופכת לממברנת איטום גמישה ורציפה.
  • יתרונות: גמישות טובה ויכולת גישור על סדקים, הידבקות מצוינת לבטון, עמידות בלחץ מים חיובי ושלילי, קלות יישום יחסית (במריחה או בהתזה), רבים מהם מאושרים לתקן מי שתייה (ת"י 5452).
  • חסרונות: רגישים לייבוש מהיר מדי (דורשים אשפרה), גמישות מוגבלת ביחס למערכות פולימריות טהורות.
  • יישום אופייני: הבחירה הנפוצה ביותר לאיטום מאגרי בטון למי שתייה, בריכות שחייה, תעלות מים ומתקנים קטנים לטיהור שפכים.

2. ציפויי אפוקסי

ציפוי אפוקסי הוא מערכת דו-רכיבית על בסיס שרפים, היוצרת לאחר הייבוש שכבה קשיחה, עמידה ובעלת גימור חלק.

  • איך זה עובד? האפוקסי יוצר שכבת ציפוי רציפה (ממברנה) המונעת כל מגע בין המים לבין תשתית הבטון.
  • יתרונות: עמידות כימית מעולה, עמידות גבוהה מאוד לשחיקה, יוצר משטח חלק וקל לניקוי (יתרון היגייני), רבים מהם מאושרים למי שתייה.
  • חסרונות: חומר קשיח כמעט לחלוטין וללא יכולת גישור על סדקים, דורש תשתית יבשה לחלוטין בזמן היישום, רגישות גבוהה להכנת שטח לקויה (עלול להתקלף).
  • יישום אופייני: מאגרי מים בתעשייה הכימית והמזון, רצפות במתקני טיהור שפכים, מאגרי בטון יציבים מאוד ללא חשש לסדיקה.
  1. ציפוי פוליאוריטני דו רכיבי

ציפוי פוליאוריטני דו רכיבי הוא מערכת דו-רכיבית על בסיס שרפי פוליאוריטן, היוצרת לאחר הייבוש שכבה גמישה, חזקה ועמידה בטבילה ממושכת במים, אשר מתאימה גם למי שתייה במוצרים המתאימים.

  • איך זה עובד? הציפוי הפוליאוריטני הדו רכיבי יוצר שכבת ציפוי רציפה (ממברנה) המונעת כל מגע בין המים לבין תשתית הבטון.
  • יתרונות: עמידות טובה מאד בהטבלה ממושכת במים, גמישות וחוזק גבוהים המקנים כושר גישור גבוה בפני סדקים בבטון, מוצרים מתאימים מאושרים למי שתייה.
  • חסרונות: דורש תשתית יבשה בזמן היישום, רגישות גבוהה להכנת שטח לקויה (עלול להתקלף), עלות גבוהה, דורש רמת ביצוע גבוהה.
  • יישום אופייני: מאגרי מים בבניני מגורים, מאגרי מי שתיה בבניני מגורים.  

3. ממברנות פוליאוריאה בהתזה חמה

זוהי הטכנולוגיה המתקדמת והיעילה ביותר לאיטום מאגרים, המיושמת באמצעות ציוד ייעודי.

  • איך זה עובד? שני רכיבים נוזליים מחוממים ומותזים בלחץ גבוה. הם מתערבבים בקצה אקדח ההתזה ומתמצקים תוך שניות על דופן המאגר, ויוצרים ממברנה מונוליטית (ללא תפרים), גמישה לחלוטין ואטומה ב-100%.
  • יתרונות: ייבוש כמעט מיידי (מאפשר חזרה מהירה של המאגר לשירות), גמישות והתארכות גבוהה (מעל 400%) בשילוב עם חוזק מכאני גבוה המאפשרת גישור מעולה על סדקים, עמידות כימית ומכאנית יוצאת דופן.
  • חסרונות: עלות גבוהה, דורש קבלן ביצוע מומחה וציוד ייעודי.
  • יישום אופייני: מאגרים גדולים, מתקני התפלה, מאגרי כימיקלים, פרויקטים בהם מהירות הביצוע ורמת הביצועים הן קריטיות.

4. יריעות איטום (Liners)

בשיטה זו, "מרפדים" את המאגר מבפנים ביריעות אטומות העשויות מחומרים פלסטיים כמו  TPO, PVC או  HDPE.

  • איך זה עובד? היריעות מולחמות זו לזו בחפיפה באמצעות אוויר חם, ויוצרות "שק" או "אמבטיה" אטומה בתוך המאגר, אשר אינה מודבקת ישירות לדפנות.
  • יתרונות: מערכת שאינה תלויה באיכות תשתית הבטון, עובי אחיד ומבוקר המיוצר במפעל, עמידות כימית טובה.
  • חסרונות: התפרים וההלחמות הם נקודות תורפה פוטנציאליות, רגישות גבוהה לפגיעה מכנית (קרע או חור), קושי באיתור נזילות מתחת ליריעה.
  • יישום אופייני: מאגרי עפר חקלאיים, בריכות דגים, לגונות, מאגרים בהם תשתית הבטון פגומה מאוד ואינה מאפשרת יישום של מערכת מודבקת.

נקודה למחשבה: עלות החומר היא רק מרכיב אחד במחיר הכולל. עלות כשל במאגר מים – הכוללת אובדן מים, זיהום, השבתת המערכת ותיקון מורכב – גבוהה לאין שיעור מההפרש בין חומר איכותי לחומר פשוט. באיטום מאגרים, הזול עלול להתגלות כיקר ביותר.

תהליך היישום: הדרך הבטוחה לאיטום מוצלח

בחירת החומר הטוב ביותר לא תועיל אם היישום אינו מבוצע באופן מקצועי וקפדני.

שלב 1: הכנת שטח

זהו השלב החשוב ביותר. יש להסיר כל ציפוי ישן, לכלוך, שמנים, חלקים רופפים ואבק. השיטה המועדפת היא שטיפה בלחץ מים גבוה מאוד (מעל 250 בר). פני השטח של הבטון חייבים להיות נקיים, בעלי "נקבוביות פתוחות" ומחוספסים קלות.

שלב 2: תיקונים מבניים

יש לתקן כל פגם בבטון: חורים ("כיסי חצץ"), סדקים רחבים וברזל זיון חשוף. התיקונים יבוצעו באמצעות חומרי שיקום בטון ייעודיים. יש לבצע "רולקות" (עיגול פינות) במפגש בין קיר לרצפה ובין קירות, כדי למנוע ריכוז מאמצים בפינות.

שלב 3: יישום מערכת האיטום

יש לפעול במדויק לפי הוראות היצרן של חומר האיטום שנבחר. זה כולל הרטבת התשתית (במערכות צמנטיות), יישום שכבת יסוד (פריימר), הקפדה על עובי השכבות, זמני המתנה בין שכבה לשכבה ושיטת היישום (הברשה, רולר, התזה).

שלב 4: אשפרה ובדיקות

מערכות צמנטיות דורשות אשפרה (שמירה על לחות) למשך מספר ימים כדי למנוע סדיקה ולהבטיח הגעה לחוזק מלא. לאחר התקשות מלאה של המערכת (לרוב לאחר 7 ימים לפחות), יש לבצע בדיקת הצפה: ממלאים את המאגר במים וממתינים 72 שעות כדי לוודא שאין כל נזילה.

שאלות ותשובות

שאלה: מהו תקן ישראלי ת"י 5452?

תשובה: זהו תקן רשמי וחובה בישראל, הקובע את הדרישות ממוצרים הבאים במגע עם מי שתייה. התקן בודק שהחומר אינו משחרר למים חומרים מסוכנים (כמו מתכות כבדות או כימיקלים), אינו משפיע על צלילות, טעם וריח המים, ואינו מעודד התפתחות מיקרואורגניזמים. אין להשתמש במאגר מי שתייה בחומר שאינו נושא תו תקן זה באופן מפורש.

שאלה: האם ניתן להשתמש בחומר איטום רגיל של גגות במאגר מים?

תשובה: באופן חד משמעי, לא. חומרים לאיטום גגות (אקריליים, ביטומניים) אינם מתוכננים לעמוד בלחץ מים מתמיד ("מים עומדים"), אינם עמידים לכימיקלים כמו כלור, ורובם המוחלט אינו מאושר למגע עם מי שתייה ועלול להיות רעיל.

שאלה: מה ההבדל בין איטום חיובי לשלילי?

תשובה: איטום חיובי הוא איטום מהצד שבא במגע עם המים (הצד הפנימי של המאגר). זהו המצב האידיאלי. איטום שלילי הוא איטום מהצד הנגדי (הצד החיצוני של המאגר), כנגד חדירת מי תהום. לא כל החומרים מסוגלים לעמוד בלחץ שלילי, והטכנולוגיה היעילה ביותר לכך היא המערכת הצמנטית הגבישית.

סיכום: משימה למקצוענים בלבד

איטום מאגרי מים הוא תחום הנדסי הדורש ידע, ניסיון והבנה מעמיקה בתכונות החומרים ובתהליכי העבודה. בחירה נכונה של מערכת האיטום, המותאמת באופן ספציפי למאפייני המאגר וייעודו, יחד עם ביצוע קפדני ובלתי מתפשר, הם הערובה היחידה למערכת אמינה שתשרת את מטרתה לאורך שנים רבות. בכל הנוגע למים, ובמיוחד למי שתייה, אין מקום לקיצורי דרך – ההשקעה במומחיות ובחומרים הטובים ביותר היא ההשקעה הבטוחה והנכונה ביותר.

השאירו פרטים ונשוב אליכם

בין לקוחותינו

לוגו חברת אלקטרה
לוגו עיריית תל אביב
לוגו חברת שיכון ובינוי סולל בונה
לוגו חברת משרד הבטחון
לוגו חברת החשמל
לוגו חברת דניה סיבוס
לוגו חברת תדהר
לוגו חברת סנטרל פארק
לוגו חברת מי בת ים
לוגו חברת טבע
לוגו חברת שירותי בריאות כללית
לוגו חברת רולידר
לוגו חברת מקורות
לוגו חברת מנורה מבטחים
לוגו חברת בית הנשיא
לוגו חברת רשות שדות תעופה