
עבודות הנדסה מתחת לפני הקרקע מציבות בפני קבלנים ויזמים אתגר אכזרי במיוחד: אין הזדמנות שנייה. ברגע שקירות המרתף, החניון או פיר המעלית מכוסים באדמה, המבנה נשאר כלוא בתוך סביבה עוינת של מי תהום, לחצי קרקע וגזים מזהמים. במקרה של כשל באיטום, אי אפשר פשוט "לחפור הכל החוצה" כדי לתקן מבחוץ. תיקוני פנים (איטום שלילי) הם יקרים, מורכבים ולעיתים מספקים מענה חלקי בלבד. לכן, שלב האיטום החיובי (מבחוץ) מחייב בחירה במערכת הרמטית, רציפה ואמינה לחלוטין, שלא תשאיר שום פתח לספק או לטיפת מים.
תרחיש האימה בחניון העמוק
בפרויקט יוקרתי של מגדל משרדים בגוש דן, נחפר חניון תת-קרקעי בעומק של ארבעה מפלסים, באזור הידוע במי התהום הגבוהים שלו. הקבלן בחר להשתמש ביריעות ביטומניות סטנדרטיות לאיטום קירות הדיפון ורצפת המרתף.
זמן קצר לאחר כיסוי האדמה וחזרת מי התהום למפלסם הטבעי, הלחץ ההידרוסטטי העצום עשה את שלו. המים מצאו נקודת תורפה זעירה באחת החפיפות (תפרים) שבין היריעות, ופילסו את דרכם פנימה דרך תפר יציקה בבטון. התוצאה הייתה שלוליות במפלס מינוס 4, נזק למערכות השאיבה היקרות, ועיכוב של חודשים במסירת הפרויקט עקב ניסיונות לבצע הזרקות אפוקסי ופוליאוריתן מבפנים.
שימוש במערכת איטום ללא תפרים היה מונע את עוגמת הנפש וההפסד הכלכלי העצום.
למה שיטות מסורתיות קורסות תחת האדמה?
נקודת התורפה הגדולה ביותר של כל מערכת איטום היא החיבורים. יריעות ביטומניות או פולימריות (PVC) המגיעות בגלילים, מחייבות הלחמה או הדבקה של עשרות מטרים של תפרים. בנוסף, קירות דיפון תת-קרקעיים (כלונסאות, קירות סלארי) לעולם אינם חלקים וישרים לחלוטין. הניסיון להצמיד יריעה שטוחה לקיר מחוספס, מרובה זיזים וראשי עוגנים, הוא כמעט בלתי אפשרי ומייצר כיסי אוויר מסוכנים.
הגנה מונוליטית: היתרון שבהתזת פולימרים
הדרך היחידה להבטיח אטימות של 100% בסביבה תת-קרקעית מורכבת היא לייצר "אמבטיה" מושלמת ורציפה. כאן באה לידי ביטוי העוצמה של טכנולוגיית ההתזה.
יישום איטום פוליאוריאה מקצועי מתבצע על ידי התזת החומר הנוזלי בלחץ גבוה ישירות על התשתית. החומר מתקשה בתוך שניות ספורות ומקבל בדיוק את הצורה של הקיר – תהא מורכבת ככל שתהיה. הוא עוטף כל כלונס, חודר לכל שקע, ומייצר מעטפת אחת שלמה (מונוליטית) ללא תפר אחד לרפואה. הגמישות האדירה של החומר מבטיחה שגם אם האדמה תזוז או הבטון יתכווץ וייסדק, המעטפת תימתח ותישאר אטומה.
השוואת ביצועים: איטום תת-קרקעי תחת לחץ
| אתגר תת-קרקעי | שיטות מסורתיות (יריעות ביטומניות) | הגנה פולימרית (פוליאוריאה בהתזה) |
|---|---|---|
| לחץ הידרוסטטי (מי תהום) | מים מוצאים דרך בתפרים או בחפיפות שבין היריעות. | מערכת מונוליטית ללא תפרים העומדת בלחץ מים קיצוני. |
| התאמה לקירות דיפון מורכבים | קשה ליישום על משטחים לא ישרים, כלונסאות או ראשי עוגנים. | החומר מותז ומקבל בדיוק את צורת התשתית, אוטם כל זיז ופינה. |
| חסימת גזי קרקע (ראדון/מזהמים) | יריעות מסוימות אינן אטומות לגזים, או שהגז חודר בחיבורים. | חסם הרמטי מוכח נגד חדירת גז ראדון ומזהמי קרקע תעשייתיים. |
שאלות ותשובות נפוצות על איטום תשתיות תת-קרקעיות
איך אפשר להיות בטוחים שהאיטום מושלם לפני שמכסים את הקירות באדמה?
זהו יתרון עצום של הפוליאוריאה. בניגוד ליריעות שקשה לבדוק, לאחר התזת הפוליאוריאה אנו מבצעים בדיקת תקינות אלקטרונית. הבדיקה מעבירה זרם חשמלי זעיר על פני המשטח, המצפצף ומתריע על כל חריר (Pin-hole) מיקרוסקופי שלא נראה בעין. כך אנו מבצעים תיקון מיידי ומוודאים אטימות של 100% טרם הכיסוי.
האם הפוליאוריאה חוסמת גם גזים מהקרקע?
בהחלט. באזורים מסוימים בארץ ישנה פליטה טבעית של גז ראדון, או גזים רעילים באזורי תעשייה לשעבר. המבנה המולקולרי הצפוף של הפוליאוריאה משמש לא רק כחסם מים, אלא גם כחסם גזים תקני והרמטי המגן על השוהים בחניונים ובמרתפים.
תעודת הביטוח של הפרויקט שלכם
בחירת מערכת האיטום לשלבים התת-קרקעיים של הפרויקט היא אחת ההחלטות הפיננסיות וההנדסיות החשובות ביותר שקבלן יזם צריך לקבל. חיסכון נקודתי בשלב זה עלול להוביל להוצאות עתק בעתיד ולעיכובים במסירת הפרויקט. פוליאוריאה היא לא רק חומר איטום, היא תעודת הביטוח שלכם לכך שהחלק הקריטי ביותר בבניין מוגן לתמיד.
יזמים, קבלני ביצוע ומהנדסי פרויקטים? אל תשאירו את התשתיות התת-קרקעיות שלכם לחסדי מי התהום. פנו למומחים של פולימרס אינוביישן לקבלת ייעוץ הנדסי, תכנון מפרט והבטחת שקט נפשי בפרויקט הבא שלכם.
השאירו פרטים ונשוב אליכם
בין לקוחותינו