פוליאוריאה נחשבת לאחת ממערכות הציפוי והאיטום המתקדמות ביותר כיום, בזכות עמידותה יוצאת הדופן למים, כימיקלים ושחיקה. אך כדי למקסם את היתרונות שלה, נדרש תהליך יישום מקצועי ומדויק. כל טעות קטנה בהכנת השטח או בהתזה עלולה לפגוע באיכות הציפוי ובתפקודו לאורך זמן.
שלב 1: הכנת המשטח – הבסיס להצלחה
אחד הדברים הקריטיים להצלחת יישום הפוליאוריאה הוא הכנת השטח בצורה נכונה. פוליאוריאה נצמדת היטב לרוב המשטחים, אך כל לכלוך, לחות או חוסר אחידות עלולים לפגוע בהיצמדות ובאטימות.
- ניקוי יסודי של המשטח – יש להסיר אבק, שמנים, גריז ושאריות צבע ישן באמצעות ניקוי בלחץ מים גבוה, ממסים או התזת חול (סנדבלסט).
- החלקת פני השטח – במקרה של משטחי בטון, נדרש ליטוש או חריטה קלה כדי להסיר שכבות רופפות ולשפר את אחיזת החומר.
- ייבוש מוחלט – לחות היא אויב של פוליאוריאה, ולכן חשוב לוודא שהמשטח יבש לחלוטין לפני תחילת ההתזה.
שלב 2: יישום פריימר – השכבה המקשרת
ברוב המקרים, לפני יישום הפוליאוריאה, יש למרוח פריימר (חומר יסוד).
- למה צריך פריימר?
הפריימר משפר את ההיצמדות של הפוליאוריאה למשטח, ממלא סדקים קטנים ומונע היווצרות בועות אוויר במהלך ההתזה. - התאמת הפריימר למשטח
- על בטון – לרוב משתמשים בפריימר אפוקסי חודר, שמספק הידבקות טובה ואוטם את הנקבוביות של הבטון.
- על מתכת – משתמשים בפריימר ייעודי נגד קורוזיה.
- על משטחים חלקים במיוחד (PVC, קרמיקה) – ייתכן צורך בחומר מקשר נוסף כדי להבטיח הידבקות טובה.
- זמן ייבוש של הפריימר – משתנה בהתאם לסוגו ולתנאי הסביבה, אך לרוב נע בין 30 דקות לכמה שעות.
שלב 3: יישום הפוליאוריאה – התזת הציפוי עצמו
לאחר שהפריימר התייבש לחלוטין, מתחילים בהתזת הפוליאוריאה.
- שימוש בציוד מקצועי
פוליאוריאה מיושמת באמצעות מערכת התזה בלחץ גבוה, שמערבבת את שני הרכיבים (איזוציאנטים ואמינים) בטמפרטורה של 70-80 מעלות צלזיוס ובלחץ גבוה. - התזה בשכבות דקות ואחידות
כדי להימנע מבועות או פגמים, יש לרסס את החומר במספר שכבות דקות ולא בשכבה עבה אחת. עובי הציפוי הסופי נקבע לפי הדרישות של הפרויקט, ונע לרוב בין 1.5 מ"מ ל-5 מ"מ. - זמן התקשות מהיר
בניגוד לציפויים אחרים, פוליאוריאה מתקשה כמעט מיד לאחר ההתזה – תוך 5 עד 15 שניות בלבד.
שלב 4: גימור ובדיקת איכות
לאחר שהציפוי הושלם, חשוב לבצע בדיקות כדי לוודא שהתוצאה עומדת בסטנדרטים הנדרשים.
- בדיקת אחידות – בודקים שאין אזורים דקים מדי או הצטברויות חומר עבות מדי.
- בדיקת היצמדות – מבוצעת באמצעות משיכת פיסה קטנה של הציפוי כדי לוודא הידבקות מיטבית למשטח.
- בדיקת עמידות למים – בפרויקטים הדורשים איטום, מבצעים לעיתים מבחן הצפה לווידוא האטימות.
שלב 5: יישום שכבת הגנה נוספת (במידת הצורך)
בפרויקטים מסוימים, מוסיפים שכבה עליונה שמעניקה הגנה נוספת:
- ציפוי נגד קרינת UV – פוליאוריאה נוטה להצהיב בשמש, ולכן במשטחים חיצוניים נהוג להוסיף ציפוי פוליאוריתני שקוף שמגן מפני קרינה.
- שכבה נגד החלקה – באזורים כמו חניונים או משטחים רטובים, ניתן להוסיף מרקם מחוספס למניעת החלקה.
מדוע דיוק הוא קריטי בתהליך היישום?
כל טעות קטנה ביישום הפוליאוריאה יכולה להשפיע על איכות הציפוי:
- משטח שלא נוקה כראוי עלול לגרום להתקלפות מהירה של החומר.
- פריימר לא מתאים או לא מיושם כראוי עלול להוביל לחוסר הידבקות ולכשלי איטום.
- התזה בעובי לא אחיד יכולה ליצור אזורים חלשים שייפגעו מוקדם מהצפוי.
- עבודה עם ציוד לא תקין עלולה לגרום לערבוב לא נכון של הרכיבים ולכשל מבני בציפוי.
לסיכום – מדוע יישום מקצועי עושה את ההבדל?
פוליאוריאה היא חומר מדהים, אך רק כאשר היא מיושמת בצורה מקצועית ומדויקת. הכנת משטח יסודית, שימוש בציוד מתקדם ועמידה בסטנדרטים מחמירים מבטיחים ציפוי עמיד לאורך שנים. בפרויקטים שבהם נדרשת הגנה מיטבית – בין אם זה גגות, חניונים, מאגרי מים או מתקנים תעשייתיים – אין מקום לפשרות. עבודה מקצועית היא המפתח להצלחת הציפוי ולהבטחת עמידותו לאורך זמן.
השאירו פרטים ונשוב אליכם
בין לקוחותינו
